השתלה בזאלית ביום אחד זה אפשרי! 

השתלת שיניים בזאלית

השתלת שיניים היא אחד מטיפולי השיניים השכיחים ביותר מבין טיפולי השיניים היותר מורכבים.

החשש ממנו אצל מטופלים הוא מאוד גבוה, גם מכיוון שבכל זאת מדובר בהתערבות כירורגית וגם משום שהמחשבה היא שמדובר בתהליך ארוך שגוזל הרבה זמן משגרת החיים.


חשוב לציין, שהיום החששות האלה מובנים אבל פחות מוצדקים, שכן אנחנו חיים בעידן מתקדם ביותר אשר הביא איתו התקדמות טכנולוגית ומקצועית מדהימה.

 

כתוצאה מכך התפתחו היום שיטות טיפול המאפשרות לבצע השתלת שיניים ביום אחד, וכך הטיפול הופך להיות פחות מורכב ובעיקר – מאפשר חזרה לשגרה ללא טיפולים הרבה יותר מהר.

יש היום הרבה מאוד סוגים של השתלות שיניים שניתן לבצע ביום אחד, כאשר כל אחד מהסוגים מתאים לצרכים ולמצבים אחרים. אחד מהסוגים הללו הוא השתלת שיניים בזאלית, השתלה שמתאימה לאנשים שיש להם מחסור חמור בעצם החניכיים.

 

השתלת שיניים – רקע כללי
 

באופן עקרוני, כאשר מבצעים השתלת שיניים, משתמשים בעצם החניכיים על מנת להשתיל בתוכה את מבני השיניים, אולם יש מקרים בהם אין מספיק עצם והדבר לא מאפשר לבצע בהן השתלה. 

מה אומר המשפט: "אין מספיק עצם להשתלת שיניים" ?

בכללים המקובלים להשתלות שיניים, "מספיק עצם", משמע שיש לפחות רוחב של 3.5 מ"מ ועומק של 10 מ"מ. אולם, אם יש חוסר שיניים זמן ארוך, העצם נספגת וכך נוצר מצב שיש 3-2 מ"מ גובה של עצם במקום 10 מ"מ (שזה המינימום).

במקרים כאלה, עד לפיתוחה של השיטה הבזאלית, נהוג היה לבצע הרמת סינוס, בלוקים ו/או עיבוי של העצם, פרוצדורות שאמנם מגדילות את הכמות הזמינה של העצם אולם גם דורשות זמן ריפוי ובנייה מחדש של העצם, כשמשמעות הדבר היא שהמטופל צריך לחכות 9-4 חודשים עד שניתן יהיה להשתמש בשתלים כבסיס לכתרים קבועים.

בדיוק עבור מקרים כאלה פותחה השתלת שיניים בזאלית, אשר מאפשרת לבצע השתלת שיניים גם במקרים בהם החניכיים שחוקות – ביום אחד בלבד.

עד לפיתוחה של שיטת ההשתלה הבזאלית, שתי הדרכים להתמודדות עם מקרים בהם מטופל סבל משחיקה חמורה של החניכיים היתה להתקין שיניים תותבות נשלפות, דבר שהיה גורם לשחיקה נוספת של החניכיים, או לבצע הליך של הרמת סינוס והשתלת עצם – הליך ארוך מאוד המלווה בכאבים, אשר תוצאותיו אינן בטוחות. 

 

השתלה בזאלית – השיטה המתקדמת ביותר בתחום השתלות השיניים

מכיוון שלשתי השיטות שהיו קיימות עד לפיתוחה של השיטה החדשה היו לא מעט חסרונות, חשבו איך ניתן יהיה להתגבר עליהם ולפתח טיפול שאינו ארוך ואינו מורכב, ואשר תוצאותיו טובות. אחרי הכל, עד אז אנשים שסבלו מחוסר עצם היו מחויבים לעבור סדרות חוזרות של השתלות עצם וניתוחים, על מנת להגדיל את כמות העצם הזמינה, כדי שתהיה מספיק עצם שתאפשר ביצוע שתלים בורגיים רגילים.

 

ההצלחות של טיפולים אלו לאורך זמן ואי היכולת לתת שיניים מידיות לאותם מטופלים, גרמו להרתעה מצד המטופלים לביצוע פרוצדורות אלו. התוצאה: פיתוחה של השתלת השיניים הבזאלית.

מדובר בחידוש הגדול של השנים האחרונות, אשר מהווה פריצת דרך משמעותית יכולת שיקום על גבי שתלים. לפני יותר מ- 25 שנים, פרופסור ז'ראר סקורטצי', נשיא הארגון העולמי להשתלות שיניים, רופא צרפתי מוכשר ויצירתי החליט לנסות לבנות, תרתי משמע, על העצמות הבזאליות שיש לנו בפנים – היינו, עצמות הלסת.

 

כרופא משקם שיניים ופנים בעקבות תאונות פנים קיצוניות, הוא הבין את הצורך למצוא דרכים חדשות להיתפס על עצם בזאלית וגם לפתח צורות חדשות של שתלים.

 

העצם ההומנית - האנושית בנויה מ- 2 חלקים: חלק בזאלי, אשר לא משתנה לעולם וחלק אלוואולרי, הנספג עם עקירת השיניים.

 

בעצם כשפיתח את השתלת השיניים הבזאלית, פיתח הרופא את היכולת לעקוף את מגבלות השתלים הבורגיים החדשים ואת היכולת ליצור שתלים בצורות שונות, בעיצוב אישי ממוחשב, אשר מאפשרים לשקם את המטופל באופן מיידי.

שיטה זאת בעצם מאפשרת גם לאנשים אשר עצמות הלסת שלהם חלשות או דקות מדיי ולכן לא יכולות לשמש כעצמות תומכות להשתלה – לעבור השתלות שיניים מיידיות ביום אחד.

 

במהלך הטיפול מבריגים את הבורג ישירות לעצם הלסת וכך המבנים המושתלים נתמכים בעצם שאינה מתפוררת ואין פגיעה בחניכיים בכלל.

 

השתלת שיניים בזאלית ביום אחד




 
מאפשרת גם למי שעד לא מזמן לא יכול היה לעשות השתלת שיניים ליהנות משיניים חזקות שמספקות לו תפקוד תקין ומראה אסתטי נהדר.
המבנים המושתלים מחזיקים מעמד לאורך זמן. 
אין פגיעה בחניכיים.
אין סכנה שהשיניים התותבות ייפלו כפי שקורה לא מעט אצל מטופלים שעברו השתלת שיניים סטנדרטית.


כיצד מתבצע בפועל התהליך של השתלת שיניים בזאלית?

 רגע לפני שנתאר את הטיפול עצמו, חשוב לנו לציין כי הליך השתלת שיניים בזאלית הוא המהיר ביותר מבין הליכי השתלות השיניים שקיימים היום.
 

כל התכנון של הפעולה הכירורגית מתבצע באמצעות מחשב על גבי מודל תלת ממדי של הלסת כולה. ההליך הניתוחי עצמו מבוצע בטשטוש עמוק ולא בהרדמה כללית, אולם הטשטוש מבטיח שהמטופל לא ירגיש דבר.
במהלך הטיפול הרופא המנתח יעגן שתלי דיסק אל העצמות הבזאליות במספר נקודות בלסת העליונה או התחתונה.

את ההשתלה מבצעים על פני שמונה שתלים המותקנים לאורך הלסת, מה שמאפשר פיזור שווה של הלחץ ומחזק את עיגון המבנים.
 

זהו השלב הראשון של הטיפול, שכאשר הוא מסתיים, המטופל חוזר לביתו כשבפיו שניים זמניות מוברגות וחזקות, שלא ניתן להוציא בשליפה. לאחר כשבוע או עשרה ימים יגיע המטופל שוב למרפאה, ושם יבצעו את ההשתלה של השיניים הקבועות.

שיניים אלה מיוצרות על פי מידות מדויקות של פיו של המטופל שנלקחו מראש, ובזאת מסתיים הטיפול. בסיום השלב הזה המטופל יכול לשוב לביתו ולחזור לתפקוד רגיל, מלא ומחויך.

​יתרונות השיטה

איזה סוגי שתלים משתילים במסגרת השתלת שיניים בזאלית?

ישנם סוגים שונים של שתלים שמתאימים לביצוע שיקום קבוע מידי, אפילו בחוסר עצם גדול. לשתלים אלו אין צורת "בורג", אלא הם דומים יותר לשתלים אורטופדים (פלטינות וברגים למיניהם שמשמשים לשברים בעצמות של הרגליים או הידיים). ניתן להשתיל אותם בלסתות מאוד ספוגות, במקום שעומק העצם יכול להיות 1 עד 3 מ"מ בלבד.
 
שתלים אלו מתאימים לשיקום לסת שלמה, כאשר השתלים מחוברים ביניהם בקשר חזק וקשיח.
 
ניתן בתנאים מתאימים ליישם השתלת שיניים ביום אחד, אפילו עם כמות עצם קטנה.
 

שתלים פטריגואידים

  אלו שתלים בורגיים, אשר ממוקמים בעצם הבזאלית, מאחורי הקצה האחורי של הלסת העליונה. שיטת השתלתם שונה בכך שהם שתלים מוטים לכיוון הקדמי של הלסת.היתרון הגדול הוא, שבניגוד ללסת העליונה, העצם הבזאלית האחורית קשה מאוד וצפופה ומהווה עיגון מצוין עבור שתלים שניתן להשתמש בהם באופן מידי ולחברם לגשר זמני על כל הלסת או על חצי לסת.


 

 

שתלים דומים היו בשימוש בשנות ה- 70, אבל אז נדרשו 2 ניתוחים, כאשר בניתוח הראשון מגלים את העצם ולוקחים מידה ובניתוח השני, מתקינים את השתל שבוצע על פי מידת העצם במעבדה.

לשתלים אלו היו תופעות לוואי רבות ובעיות ולמרות ההיגיון שבדבר, הרופאים הפסיקו להשתמש בהם.בשנים האחרונות ובעקבות מהפכת התכנון הממוחשב והיכולת להדפיס עיצובים אישיים בתרכובת של טיטניום, חזרו להשתמש בכל היתרונות של השתלים הללו והם: היכולת להשתיל בלסת התחתונה בעצם בזאלית קרובה לעצב המנדיבולרי ולעקוף אותו בזכות העיצוב האישי הממוחשב וצורת האוכף הכללית שיש לשתל.

 

עיקר העבודה נעשית לפני הניתוח על ידי תכנון ועיצוב ממוחשב של השתל האישי והדפסתו בחו"ל עם כל האישורים הנדרשים של CE, FDA ואמ"ר- משרד הבריאות הישראלי.

 

ברגע שהכל מוכן, מבצעים את ההשתלה בפרוצדורה אחת בלבד והשתל מוכן להתקנת גשר זמני מידי מוברג לשתלים (בלסת שלמה), המאפשר חיבור של כל השתלים הטריים יחד על ידי חיבור קשיח של גשר זמני.


 

בלסת העליונה, רמת צפיפות העצם קטנה מאוד ובעקבות שימוש בתותבות לאורך שנים, רוב  העצם נספגת, או מה שנשאר ממנה כל כך דליל, שלא מאפשר עיגון מספיק חזק לשתלים ולכן,  בשנות ה- 70- 80 ד"ר ברנמרק פיתח עיגון חיצוני בעצם הלחי, שהיא עצם בזאלית חזקה וצפופה מאוד.

השיטה עברה שינויים ושיפורים במהלך השנים והיום מבצעים שתלים אלו על ידי תכנון ממוחשב ומדריך כירורגי וציוד מיוחד, המותאם באופן ייעודי לניתוח הזה.

בזכות אחיזתם בעצם הבזאלית, יש להם יציבות גדולה באופן מידי ומאפשרים התקנת גשר זמני מידי מוברג לשתלים.

 

שתלים פריוסטאלים

שתלים זיגומטים